האם את באמת חופשייה לבחור אהבה – או פשוט מתוכנתת לפחד ממנה?

באופן פרדוקסלי, דווקא כשאת מגיעה לגיל שבו "הכל אפשרי" – גיל 30+, שבו את חכמה יותר, עצמאית יותר, מלאה ניסיון, דווקא שם, את עלולה להרגיש מוגבלת יותר מאי פעם. למה? כי עמוק בפנים, שוכנות להן אמונות מקובעות, שהפכו אותך למהדורה מצומצמת של עצמך.

סיפור מקרה: אחת המשתתפות בקורס שיתפה אותי: "כשהייתי בת 5, ג'ינג'ית מהגן לקחה לי צעצוע. מאז אני נמנעת מג'ינג'יות". נשמע מצחיק? אולי. אבל כולנו עשינו מהלכים דומים. בגיל 13 היא הרימה יד, קיבלה תגובה שלילית – והחליטה שלעולם לא תביע את עצמה. בגיל 17 נכשלה בניסיון להתחיל עם מישהו – והפנימה שזה מסוכן ליזום. והנה, מגיל לגיל, נוצר קוד מקולקל שמנהל את חייה.

(צחוק בצד: אחת אחרת סיפרה שפעם שאלה גבר אם הוא מעוניין להיפגש, והוא ענה לה: "אני מעדיף לבלות עם הכלב שלי". מאז – היא נרתעת גם מכלבים. כן, גם זה קורה. אבל היי, לפחות היא יודעת למה היא לא ביקרה בפארק כלבים כבר חמש שנים…)

הבאג הזה במערכת הפנימית נקרא "אמונה מגבילה". לא כי היא רעה – אלא כי היא מייצרת תוצאה מצומצמת. וכאן בדיוק נולדת השאלה הגדולה: מי כתב את הקוד? האם את עדיין רצה על הגרסה הישנה של עצמך?

ציטוט השראה: הנרי פורד אמר: "בין אם תחשוב שאתה יכול ובין אם תחשוב שאתה לא יכול – אתה צודק". זוהי אמת עמוקה על תכנות של התת מודע. האמונה קובעת את טווח האפשרויות שלנו.

המודל:

1. יש לך אמונה מגבילה (למשל: "תמיד הגברים עוזבים אותי").
2. מתוך האמונה – את עושה פחות פעולות.
3. פחות פעולות = פחות תוצאות.
4. פחות תוצאות מחזקות את האמונה.
5. חזרי לשלב 1.
   

כך נוצר מעגל זדוני, מעין לופ פנימי של שכנוע עצמי – שמבוסס על פחדים.

איך מזהים אמונה מגבילה?

• היא שלילית.
  
• כוללת מילים כמו "תמיד", "אף פעם", "כל הגברים", "אני צריכה", "חייבת".
  
• היא עם סימן קריאה, לא עם סימן שאלה.
  
• היא מצמצמת אפשרויות – לא פותחת.
  
• והיא תמיד מלווה בתחושת כיווץ בגוף.
  

טרנספורמציה תודעתית מתחילה בשאלות:
במקום להגיד "אני תמיד נכשלת", תשאלי: "האם יש דרך אחרת? האם יש מצב שעדיין לא ניסיתי? מה עוד אפשרי?" אלו סימני שאלה שמייצרים פתחים – ומאפשרים תכנות חדש.

תרגיל קטן לזיהוי והחלפת אמונה מגבילה:

1. כתבי אמונה שמגבילה אותך (למשל: "אני לא טובה בלשמור על קשרים").
2. שימי לב איך הגוף שלך מגיב כשאת כותבת אותה.
3. עכשיו – נסחי אמונה חיובית, המבוססת על אפשרות חדשה (למשל: "אני לומדת ליצור קשרים בטוחים ונעימים").
4. שימי לב – האם התחושה בגוף משתנה?
5. עכשיו תשאלי את עצמך: איזו פעולה קטנה את מוכנה לעשות כדי לבדוק את האמונה החדשה הזו?

הכול אפשרי – אבל לא כל דרך נכונה לכולן. זה הרגע לעבור ממיקוד שליטה חיצוני – שבו את מנוהלת על ידי גירויים מהעבר – למיקוד שליטה פנימי. לבחור מחדש.

תביני – את לא לבד. את לא מקולקלת. יש שיטה, ויש דרך. ובעיקר, יש תקווה. לא תקווה נאיבית, אלא כזו שמבוססת על תהליך, מודעות ובחירה.

כי אין טעויות – יש למידה.