למה גברים לא אוהבים "ביצ'יות", ואיזו אישה באמת ממגנטת אהבה

יש ספר מפורסם בשם "למה גברים אוהבים ביצ'יות", הוא נמכר באלפים, אולי במיליונים. אבל אם תשאלי אותי, ואת האמת שלך, תביני שזו לא כל התמונה. למעשה, יש כאן שקר גס שנשים רבות מאמצות, והוא מייצר באג שקט במערכת היחסים, האמונה שצריך "לשחק אותה".

אז בואי נתחיל לנקות את הקוד.

לא, גברים לא אוהבים "קשות להשגה"

כשאישה "משחקת אותה" קשה להשגה, מרוחקת, מסתורית, היא אולי תופסת תשומת לב ראשונית. אבל היא גם משדרת חוסר זמינות רגשית. גברים בריאים, כאלה שמחפשים קשר אמיתי, לא רוצים לרדוף. לא רוצים לנחש. בטח לא רוצים לחוות מניפולציה סמויה או תחושת מבחן תמידית.

ולמה זה קורה? כי במקום לעמוד חזקה בעוצמה שקטה, הרבה נשים מנסות להפעיל מנגנוני שליטה דרך התרחקות. זה באגו, לא בהוויה. זה באוטומט, לא מתוך תדר של חיבור.

אז מה כן? איזו "ביץ'" כדאי להיות?

לא זו שמשחקת, אלא זו שפשוט לא משחקת. זו שיודעת, מרגישה, משדרת אמת. היא לא צריכה לעשות מניפולציות, כי היא לא מתפשרת על הסטנדרט הפנימי שלה. היא לא עסוקה בלהפחיד או לרמז, אלא בלהיות.

היא לא "קשה להשגה", היא פשוט ברורה. יודעת לשים גבול. יודעת להגיד: זה לא עובד לי. לא ממקום של כוח, אלא ממקום של בהירות. היא יודעת להבחין מתי יש כבוד ומתי יש פשרה, ומעל הכל, היא מכבדת את המילה של עצמה.

לא מה הוא חושב עלייך, אלא מה את חושבת על עצמך

כאן קורה המהפך התודעתי. נשים רבות עסוקות בלנסות להבין מה גברים רוצים, אבל השאלה הרלוונטית הרבה יותר היא: מה את רוצה? איזו זוגיות את בוחרת לאפשר? מהו תדר החיבור שאת מוכנה להזמין לחיים שלך?

כשאת חיה מתוך שפע פנימי, מתוך מיקוד שליטה פנימי, את לא צריכה "להיות ביצ'ית", את פשוט נהיית בלתי ניתנת לעצירה. את נהיית זו שמושכת אנשים שמתיישרים לסטנדרטים שלך. כי יש לך סטנדרטים. כי את נוכחת. כי את מדויקת.

או כמו שאופרה ווינפרי אמרה, "כבוד עצמי הוא מקור העוצמה האמיתית של האישה."

תרגול פרקטי: גבולות באהבה הם לא סגירה, הם פתח

שאלי את עצמך:

• איפה אני עוד מוותרת כדי שיאהבו אותי?
• איפה אני מתרחקת כשכואב, במקום לבטא רגש?
• איפה ה"ביץ'" שבי היא רק מסכה של פגיעה?

ואז, בחרי תדר חדש. תכנני את הדייט הבא שלך מתוך תודעה, מה חשוב לך בו? מה תבקשי ולא תרמזי? איזה גבר יצליח להצטרף לחיים שלך, כי הוא רוצה, לא כי הוא צריך לעבור מבחן?

והכי חשוב, זכרי שאת לא צריכה להיות מושלמת, אלא מדויקת לעצמך. את לא נמדדת בכמה את "שווה" לו, אלא בכמה את עומדת בנאמנות לעצמך. כי זו הדרך בה את יוצרת זוגיות מוארת, כזו שלא נולדת ממאמץ, אלא מתדר של אמת. 

סיכום: להיות אישה שיש לה מקום בעולם

המפתח הוא לא להיות קשוחה, אלא ברורה. לא להיות "שונה" כדי למשוך, אלא להיות בדיוק מי שאת, כי את כבר מושכת (מה שיהיה שונה, זה שתהיי מאותן נשים נדירות שהן גם נאמנות לעצמן). מהמקום הזה, תראי איך העולם מתחיל להתאים את עצמו אלייך. איך אהבה מתכנסת לתוך החיים שלך, לא בגלל ש"שיחקת נכון", אלא בגלל שהיית נכונה לעצמך.

וזה, כמו שאני מלמד, חלק מהמעבר האמיתי ממקום של אגו, למקום של טרנספורמציה. ממקום של חיפוש, למקום של חיבור. כי זוגיות מוארת לא נוצרת מהעמדת פנים, אלא מהעמדת אמת.

לסרטון של דן טימור בנושא: https://youtu.be/C0167j4zlps?si=P8xiO3zLPM4eIN-C