"מה משותף לכל הגברים" האנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב הולכת

סיפורי דייטים מהקליניקה

כל השמות בסיפור שונו. 

שירן בת 31 הגיעה אלי לקליניקה מתוסכלת מיואשת וחסרת אמונה לגבי מערכות יחסים וגברים בפרט.

אני: שירן מה הביא אותך אלי לקליניקה?

שירן: אני חושבת לעזוב את הארץ.

אני: בשביל זה את יכולה לקנות כרטיס טיסה במקום להשקיע כסף בתהליך שיעלה לך כמו חודש באוניית קריביאן קרוז.

שירן: אני רוצה לעזוב כי כל הגברים בישראל הם: "נצלנים" , "שקרנים", "רוצים רק להכניס אותי למיטה", "לא יודעים להקשיב", "בררנים", "קמצנים"…..

אני: את מדברת על הגברים? עם קריצה קטנה מלאת משמעות שאולי כדאי יהיה לה לנסות לשנות פרספקטיבה.

שירן: כן הגברים אני מדברת עליהם, מה לא הייתי מובנת?

אני: כן בוודאי רק רציתי לשקף, עוד רמז דק שלא הובן. ( נגיע גם לזה היא רק בתחילת הדרך).

אז ספרי לי מה את רוצה לעשות" מדוע החלטת לבוא אלי במקום לעזוב את הארץ?

שירן: אני רוצה זוגיות אמיתית ועם גבר ישראלי, רוצה להתחתן , להביא ילדים. אני מיואשת ובחרתי לתת לזה צ'אנס אחרון לפני שאני עולה למטוס.

אז מה בדיוק את רוצה? חזרתי על השאלה 

שירן: למצוא חתן

אני: ומה את רוצה שיקרה כדי למצוא חתן?

שירן: שיהיה אחד יחיד ומיוחד שלא יהיו לו את כל התכונות המגעילות שציינתי.

אני: רוצה לומר לי מה כן יהיה לגבר הזה?

שתיקה ארוכה.

בעודי מתבונן בעיניה דמעה החלה לרדת על לחייה.

הבטתי באמפתיה ושאלתי שוב: האם את יודעת מה את רוצה?

שירן בקול רפה: האמת שלא חשבתי על זה בצורה כזו.

פינג…שם נדלק האור בפעם הראשונה, ההבנה שהגיעה לשירן שהיא היתה ממוקדת במה לא! האנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב הולכת אמרתי לה.

ועכשיו שיש לך תובנה חדשה, ספרי לי עם כמה גברים נפגשת בשנה שנתיים האחרונות? כמובן רק אם תרצי לשתף.

שירן: אין לי בעיה בשביל זה אני כאן.

ובכן בגדול מעל 100 גברים. מבט מבויש נסך על פניה.

אני: ומה משותף לכל אותם הגברים?

שירן החלה לירות בקצב אש: הם נצלנים, שקרנים, רק רוצים להשכיב אותי… בלה בלה בלה בלה.

הקשבתי בקשב רב ולאחר שסיימה שאלתי ברוך: ומה לדעתך משותף לכל הגברים הללו?

ושוב החלה שירן והפעם הקצב הפך איטי יותר…

ושוב שאלתי ברוך עם מבט הכי מבין מתחשב ואוהב: ומה לדעתך משותף לכל אותם גברים?

שתיקה שארכה כשתי דקות בעודי מתבונן בה בהכי חמלה והבנה שיכולתי לאסוף

"כנראה שאני" אמרה בקול שקט.

ביקשתי ממנה אם תוכל לחזור על זה שוב.

"אני" אמרה בנחרצות. אני אני והחלה לבכות.

לאחר מפגש אחד נוסף שכלל טכניקה מסוימת של שינוי אמונות מגבילות שלחתי אותה הביתה ואמרתי לה שהטיפול הסתיים בהצלחה.

היא הסתכלה עלי במבט שאינו מבין מה פשר המשפט שאמרתי.

את תביני את זה בקרוב מאוד.

נפרדנו בלחיצת יד ושירן שאלה אותי: אתה בטוח במה שאתה אומר לי עכשיו?

אני בטוח שכבר עברת שינוי, מה התוצאה של זה אין לנו שליטה, יש לך שליטה רק על הדרך שאת בוחרת. את בוחרת כיצד להסתכל על המציאות ואיזו פרשנות את נותנת לה.

ארבעה חודשים אחרי פגשה אותי שירן במסדרונות מכללה שהגעתי להרצות.

סמואל צעקה לי מרחוק כשהיא רצה אלי בהתרגשות.

הי שירן מה שלומך?

וואו אתה לא תאמין. חייכתי והייתה לי תחושה מה היא הולכת לספר לי.

יומיים אחרי הסשן שלנו הכרתי בחור דרך חברים משותפים. אנחנו יוצאים כבר 4 חודשים! אני לא מאמינה! מה זה מה עשית איתי?

אני רק שיקפתי ושאלתי שאלות ובדרך עזרתי לך לנקות כמה אמונות שחסמו אותך מלראות מה כן.  מה שאת עשית פשוט בחרת אחרת והאנרגיה שלך זורמת לאן שהפוקוס הולך. למה כן ומה טוב.

ביקשה לחבק , נפרדנו שוב.

6 חודשים אחרי נשלחה אלי הודעת וואטסאפ בזו הלשון:

גונן ושירן שמחים להזמינך כאורח הכבוד לחתונה שלנו אשר תתקיים בתאריך…. בגן הפקאן רחובות.

לב אדום בתוספת: סמואל אני רוצה להודות לך שהראית לי שאפשר אחרת, עשית זאת בעדינות ומקצוענות, עזרת לי להאמין, עזרת לי לראות את הדרך.

מצפה לראותך כאורח הכבוד שלנו.

היתה חתונה מרגשת.

שנה וחצי אחרי בעודי רץ באחד הפארקים באיזור המרכז שעת בוקר, שירן רואה אותי, סמואל היא אומרת בהתרגשות ( האמת שגם אני התרגשתי מאוד), מחבקת ולידה עגלה עם הבן המתוק שלה. חייכתי והודתי בליבי על הזכות.

המסר החשוב הוא: היכן שנמקד את תשומת הלב נראה סימנים וזה רק ילך ויגדל.

אז עשו לעצמכם טובה גדולה, התמקדו במה כן.